הכאב של כיסא ריק בשולחן השבת, ה'אבל' השקט שאין לו מנחמים, ודימוי הנמל והסירה. מדוע ויתור על מאבקי כוח, והחזקת הקשר בעבותות של אהבה ו"כבוד וידידות" – הם לא פשרה הלכתית, אלא עמדה חינוכית עמוקה והסיכוי היחיד להאיר להם את הדרך הביתה? במסע החיים היהודי, הקשר בין הורים לילדים נחשב לאבן היסוד של הקיום. "כיבוד אב ואם" ומנגד רחמי האב על בניו, אינם רק ציוויים, אלא טבע נפשי המוטבע בכל אחד מאיתנו. אולם, בדורנו אנו עדים לניסיון כאוב ותופעה שותתת דם המוכרת להורים שמוצאים עצמם במצבי נתק וקרע, בזרות ובשתיקה...

עמי ברעם אני עומד בראש ארגון הנקרא "התקשרות מאמינים ב-יחד", והשם לעצמו למטרה לסייע לזוגות עם פערים דתיים (זוגות שאחד הצדדים חזר בתשובה/עזב את הדת) לשמור על התא המשפחתי שלהם חרף הפערים ביניהם. הקמתי את הארגון יחד עם רעייתי אביטל לאחר שאנו בעצמנו עברנו את ההתמודדות הזו: במשך 10 שנים נמצאתי אני בתהליך חזרה בתשובה בעוד אשתי לא היתה שותפה לו. ההתמודדות היתה קשה וכמעט שפירקה את המשפחה שלנו, אך ב"ה זכינו לעבור אותה. היום שנינו שומרים תורה ומצוות, אך נסיון אותן שנים לימד אותנו כמה חשוב לשמור על...

באותם רגעים חשבתי שאין ברירה, יש לפניי שחור או לבן, שאצטרך לבחור - או האמונה, או הנישואין. עבורי באותם רגעים זו הייתה אמת ברורה.