"והסירותי את לב האבן": האם שריון השלמות שאנו עוטים הוא החומה שחוסמת את ילדינו מלשוב?
כאשר משבר הנשירה מכה בביתנו, האינסטינקט ההישרדותי עלול לדחוף אותנו לעטות שריון של זעם אידיאולוגי ונוקשות קרה ומרחיקה, כדי להסתיר את הלב המרוסק. אנו מדכאים את הבכי ומנסים לשדר "עסקים כרגיל" כבית של תורה מושלם וחסר רבב. אך מה אם דווקא חשיפת הפגיעות, הדמעות והכאב האנושי, היא המפתח היחיד שיכול להמיס את החומות הגבוהות ולסלול את הדרך חזרה אל ליבו של הילד המתמודד שלנו? בימים הראשונים שלאחר גילוי השבר, הורים רבים מוצאים את עצמם נאבקים לא רק על זהותו של הילד, אלא גם על שמירת התדמית הציבורית של המשפחה....